הסיור הקלאסי של קיאקים בדוברובניק יוצא מחוף פילה שמתחת למצודת לוברינאץ׳, חותר צמוד לחומות העיר העתיקה, מקיף חלק מהאי לוקרום ועוצר במערת בטינה לשחייה ולשנרקול. משך הפעילות כשלוש שעות כולל הכנה, המחיר המייצג נע סביב כמה עשרות יורו לאדם, ואין צורך בניסיון קודם - רק ביכולת שחייה סבירה ובנכונות לחתור ברצף.

זו אחת הפעילויות המבוקשות ביותר בעיר, ולא בגלל האדרנלין. הקיאק הוא כלי איטי, נמוך ושקט, והוא מציב את החותר בדיוק בנקודה שממנה נבנתה דוברובניק כדי להיראות: מהמים, מלמטה, כשהחומה מתנשאת מעל הראש בעשרות מטרים והאבן משנה צבע לפי שעת היום. מסלולי ההליכה על החומות נותנים את המבט למטה; הקיאק נותן את המבט למעלה, וזה מבט אחר לגמרי.

המרחק הקצר יחסית ללוקרום, כשש מאות מטר ממול לעיר העתיקה, הוא מה שהופך את המסלול לנגיש. רוב הדרך עוברת במים מוגנים בצל היבשה ובצל האי, החציות הפתוחות קצרות, וקיאק זוגי מאפשר לשני חותרים בכושר שונה לצאת יחד בלי שאחד מהם ייתקע. עם זאת, זו לא שיט תענוגות - יש חתירה אמיתית, יש שמש, ויש ימים שבהם הים פשוט לא מאפשר לצאת.

המסלול הקלאסי - מה בדיוק קורה בשלוש השעות

כמעט כל מפעיל בעיר עובד על אותו שלד מסלול, עם הבדלים בסדר העצירות ובאורך ההפסקה. ההיכרות עם הרצף מראש חוסכת הפתעות ומאפשרת להחליט אם השעה שנבחרה באמת מתאימה.

נקודת המוצא: חוף פילה מתחת ללוברינאץ׳

ההתכנסות היא כמעט תמיד במפרץ פילה, ממש מערבית לשער פילה, בירידה קצרה דרך הגן שמתחת לשער אל חוף החלוקים הקטן. מעל הראש מתנשאת מצודת לוברינאץ׳ על צוקה, וזו כבר תמונת הפתיחה. הדוכנים של המפעילים עומדים על החוף עצמו, וההמלצה החוזרת של מי שכבר יצא היא להגיע רבע שעה לפני השעה הנקובה: החוף צר, יש בו כמה קבוצות במקביל, ומי שמגיע בדיוק בזמן מקבל את הקיאק האחרון ואת המקום האחרון בטור.

ההדרכה הקצרה והחתירה לאורך החומה

התדריך אורך בדרך כלל עשר עד חמש עשרה דקות: איך מחזיקים משוט, איך פונים, מה עושים אם הקיאק מתהפך, ואיך נשארים בטור מאחורי המלווה. אחר כך יוצאים דרומה־מזרחה לאורך בסיס החומות הפונות לים, חולפים על פני מצודת בוקאר, מגיעים אל מול הנמל הישן ורואים את פתחי הים ההיסטוריים שאי אפשר לזהות מהיבשה. זה הקטע שבו כדאי להאט: החתירה הצמודה לאבן, כשהגלים הקטנים מכים בבסיס החומה, היא הסיבה שבגללה יוצאים.

לוקרום, מערת בטינה והחזרה

מהחומות חוצים אל האי לוקרום, שמור טבע מיוער שמונח מול העיר, ומקיפים חלק מהחוף שלו. העצירה המרכזית היא במערת בטינה, מערה פתוחה לים עם רצועת חלוקים לבנים מתחת לגג סלע, שאליה אין גישה מהיבשה. שם עוצרים כחצי שעה לשחייה, שנרקול, חטיף וקפיצה לים למי שרוצה. בחזרה, סיורי אחר הצהריים המאוחרים חותרים אל תוך השקיעה מעל האיים האלאפיטיים. הגרסה המלאה של המסלול הזה זמינה בסיור קיאקים של חצי יום מחוף פילה, וגרסה נוספת שמדגישה את השנרקול נמצאת בסיור קיאק ושנרקול עם כל הציוד.

למה זה עובד כל כך טוב דווקא כאן

ערים רבות מציעות קיאק ים. מעטות מציעות חומה בגובה עשרים וחמישה מטר שנבנתה מול הים, אי מיוער במרחק חתירה של רבע שעה, ומים בשקיפות שמאפשרת לראות את הקרקעית גם בעומק כמה מטרים.

הזווית שאי אפשר לקבל מהיבשה

הליכה על החומות מציגה את דוברובניק מלמעלה: גגות רעפים, סמטאות, הים ברקע. מהמים מקבלים את ההפך המדויק, ואת קנה המידה האמיתי של הביצור. הקטעים הדרומיים של החומה, אלה שנבנו כדי להרתיע מהים, כמעט אינם ניתנים לצילום מהיבשה. גם מצודת לוברינאץ׳ נראית אחרת לגמרי כשמסתכלים עליה מלמטה ולא מהכניסה. מי שמתכנן גם הליכה על החומות עצמן ימצא כרטיסים ומסלולים מודרכים בעמוד חומות דוברובניק, וכדאי לשלב את שתי הזוויות באותו ביקור.

מרחק קצר, ים מוגן יחסית

לוקרום נמצא ממש מול העיר, והחציה אליו קצרה. האי עצמו חוסם חלק מהגלים המגיעים מדרום מזרח, כך שהרצועה שבין העיר לאי רגועה יותר מהים הפתוח. זה ההסבר לכך שמשפחות שלמות יוצאות למסלול הזה בלי ניסיון קודם, בעוד שמסלולי קיאק ים אחרים באדריאטי דורשים כושר והתמצאות.

נקודת מבט על העיר שמעבר לצילום

מהמים רואים גם מה שהעיר לא מציגה: קטעי חומה שתוקנו, בתים בשולי הרובע שנבנו מחדש, וגגות שהצבע שלהם שונה מהשאר. השיקום הנרחב שנעשה בעיר העתיקה אחרי הפגיעות של תחילת שנות התשעים גלוי לעין מי שיודע להסתכל, וזה חלק מהסיפור של המקום ולא אטרקציה ויזואלית. אנשי הצוות המקומיים מזכירים את זה בעדינות ובעובדתיות, וזו הדרך הנכונה להתייחס לכך גם מהקיאק.

בוקר, צהריים או שקיעה - איך בוחרים שעה

בחירת השעה משנה את החוויה יותר מבחירת המפעיל. אותו מסלול בדיוק מרגיש שונה לחלוטין בשמונה בבוקר ובשעה שלפני השקיעה.

סיור הבוקר: הקריר, השקט והמים הצלולים

היציאה המוקדמת היא הבחירה של מי שמעדיף נוחות על דרמה. הים בשעות האלה חלק יותר כמעט תמיד, השמש עדיין נמוכה, ובמערת בטינה יש סיכוי סביר להיות בין הקבוצות הראשונות. זו נקודה שחוזרת שוב ושוב בדיווחים של מטיילים: המערה קטנה, וכשמגיעות אליה שלוש קבוצות במקביל בשעות אחר הצהריים היא מרגישה צפופה. מי שרוצה את הרצועה הלבנה כמעט לעצמו מזמין את היציאה הראשונה של היום, למשל בסיור בוקר עם שנרקול.

סיור השקיעה: המבוקש, היפה, והצפוף

יציאת אחר הצהריים המאוחרת היא ההזמנה הראשונה שנסגרת בעונה החמה, ומסיבה טובה. האור על האבן בשעה שלפני השקיעה הופך את החומה לכתומה, והשמש יורדת בדיוק מעבר לאיים האלאפיטיים שממערב. חלק מהמפעילים מסיימים עם כוס יין על החוף. החיסרון הוא שזו גם השעה עם הכי הרבה קיאקים במים, וכדאי להזמין מספר ימים מראש, בייחוד בשיא הקיץ. שתי גרסאות נפוצות הן סיור קיאקים בשקיעה וסיור שקיעה מודרך עם טעימת יין.

למה כדאי להימנע מהצהריים

בין אחת עשרה לשלוש הקרינה קשה, אין צל על המים, והשתקפות השמש מהים מכפילה את החשיפה. מי שיוצא בשעות האלה ישרוף את הכתפיים ואת גב כפות הידיים גם עם קרם. אם זה החלון היחיד שנותר, חולצת שרוול ארוך קלה עדיפה על קרם בלבד. לתכנון רחב יותר של ימי הקיץ בעיר, כולל שעות הצל והחופים, שווה לעבור על דוברובניק בקיץ.

רמת קושי, למי זה מתאים ומי עדיף שיוותר

ההגדרה המקובלת היא פעילות למתחילים, וזה נכון ברוב הימים. עדיין, זה לא טיול שיט פסיבי, ויש קבוצות שעבורן הסיור הזה אינו הבחירה הנכונה.

מה נדרש בפועל

נדרשת יכולת לחתור ברצף לאורך פרקים של עשרים עד שלושים דקות, ויכולת שחייה בסיסית במים פתוחים גם עם חגורת הצלה. אין צורך בטכניקה, בניסיון קודם או בכושר של ספורטאי. הקיאקים בשימוש הם דו מושביים ורחבים, ויציבותם גבוהה משמעותית מקיאק ספורטיבי. הכלל הפרקטי: מי שמסוגל לצעוד שעתיים ברצף במעלה מתון יסתדר גם כאן.

ילדים ומשפחות

ילדים בגיל בית ספר שיודעים לשחות משתלבים היטב, ובלבד שהם יושבים בקיאק זוגי עם מבוגר שנושא את עיקר החתירה. גיל המינימום משתנה בין מפעילים, ובחלק מהמסלולים הוא גבוה יותר בסיורי השקיעה מאשר בסיורי הבוקר. אצל פעוטות ואצל ילדים שאינם שחיינים התשובה כמעט תמיד שלילית, וכדאי לבדוק זאת מול המפעיל לפני ההזמנה ולא ביום היציאה. משפחות שמתכננות ימים נוספים באזור ימצאו רקע שימושי במלונות בדוברובניק המותאמים למשפחות.

מי עדיף שיוותר

החתירה מפעילה כתפיים, גב עליון וליבה. מי שסובל מבעיות כתף, מפריצת דיסק או מכאבי גב תחתון פעילים עלול לשלם על שלוש שעות כאלה בימים שאחרי. נשים בהיריון מתקדם, מי שמתקשה לעלות ולרדת מכלי שיט נמוך, ומי שסובל מסחרחורת ים - עדיף שיבחרו בשיט מאורגן על סירה. גם מי שלא נוח לו במים עמוקים ייהנה פחות, כי חלק מהמסלול עובר מעל עומק אמיתי ולא לאורך החוף.

מה להביא, מה להשאיר, ואיך לא להרוס ציוד

הרשימה קצרה, אבל כל פריט בה נובע מטעות שמישהו כבר עשה. הכלל המרכזי: הקיאק נרטב תמיד, ולעיתים רחוקות הוא מתהפך.

מה שכן

• בגד ים לבישה מראש, מתחת לבגדים - אין תאי הלבשה על החוף
• נעלי ים או סנדל שנקשר לרגל; חוף פילה ומערת בטינה מכוסים חלוקים חדים
• קרם הגנה עמיד במים בגורם גבוה, ומריחה חוזרת לפני היציאה מהחוף
• כובע עם רצועת סנטר ומשקפי שמש עם שרוך - שניהם עפים בקלות
• בקבוק מים; שלוש שעות שמש על המים מייבשות מהר
• חולצה קלה בשרוול ארוך ליציאות של אמצע היום
• מגבת קטנה וחולצה יבשה שיישארו בתיק שעל החוף

מה שלא

מצלמה יקרה בלי מארז אטום, שעון שאינו עמיד למים, ארנק מלא, וכל דבר מנייר. רוב המפעילים מספקים תיק יבש או מכל אטום קטן לכל קיאק, אבל הנפח שלו מוגבל וגם הוא לא מבטיח יובש מלא. הפתרון המעשי הוא טלפון בשקית אטומה עם שרוך צוואר, ותו לא. שווה גם לוודא מראש היכן נשמרים החפצים שנשארים ביבשה: לא כל מפעיל מציע לוקרים, וחלקם משאירים תיקים על החוף באחריות המשתתפים.

בטיחות שאסור להתפשר עליה

חגורת הצלה היא חובה ויש לחבוש אותה סגורה לאורך כל הפעילות, גם בשחייה במערה אצל מי שאינו שחיין חזק. תדריך בטיחות קצר לפני היציאה, מלווה מקצועי אחד לפחות לכל קבוצה, ובקבוצות גדולות גם סוגר מאחור - אלה סימני היכר של מפעיל רציני. אם מגישים לכם משוט ומצביעים על הים בלי תדריך, זה דגל אדום. כדאי גם לומר מראש למלווה אם אחד המשתתפים אינו שחיין חזק, כדי שימקם את הקיאק שלכם קרוב אליו.

ים גלי, ביטולים ואיך לא לשרוף את היום

זו הנקודה שהכי הרבה מטיילים מפספסים בתכנון. סיורי קיאק בדוברובניק מבוטלים בפועל, ולא לעיתים נדירות, וההחלטה מתקבלת בבוקר או שעתיים לפני היציאה.

שתי הרוחות שקובעות

הרוח הצפונית מזרחית היבשה, המוכרת בשם בורה, מגיעה בפרצים חזקים ומקימה ים קצוץ בתוך זמן קצר; היא נפוצה יותר בחודשים הקרים אך יכולה להופיע גם בעונות המעבר. הרוח הדרומית הלחה, ג׳וגו, מביאה גלים ארוכים יותר וים דוחף. די באחת מהן ברמה בינונית כדי שהמפעילים יבטלו, כי החתירה צמוד לחומה בים דוחף היא פשוט מסוכנת. בבוקר קיצי טיפוסי הים חלק, ולכן היציאות המוקדמות מבוטלות פחות מיציאות אחר הצהריים.

איך משריינים גמישות

הכלל הפשוט: לא לתכנן קיאק ליום האחרון בעיר. מי שמזמין ליום שני ומשאיר את שלישי פנוי יכול פשוט להעביר את ההזמנה. רוב המפעילים והפלטפורמות מציעים ביטול חינם עד עשרים וארבע שעות מראש, וביטול מצד המפעיל מזכה בהחזר מלא או בהעברה למועד אחר. שווה לוודא שהמספר שנמסר בהזמנה הוא מספר שאפשר להשיג אתכם בו בקרואטיה, כי ההודעה על ביטול מגיעה לרוב בהודעת טקסט או בשיחה.

אם בוטל - מה עושים במקום

ביום עם ים גלי, האלטרנטיבות הטובות הן דווקא ביבשה: הליכה על החומות בשעות הבוקר, עלייה להר סרג׳ (Srd), או סיור רגלי בעיר העתיקה. מי שרוצה התחלה ללא עלות מראש יכול להצטרף לסיור חינם בדוברובניק על בסיס טיפים. אם התכנון כולל מספר אתרים באותו יום, כדאי לבדוק אם כרטיס התיירים של דוברובניק משתלם, כי הוא כולל את הכניסה לחומות ואת התחבורה הציבורית.

לשלב עם לוקרום ליום שלם - ולחלופות מחוץ לעיר

הקיאק נוגע בלוקרום אבל לא באמת מבקר בו. מי שאהב את האי מהמים ירצה לחזור אליו ברגליים, וזה משתלב מצוין באותו יום או ביום שאחריו.

שילוב חכם: קיאק בבוקר, לוקרום אחר הצהריים

המעבורות ללוקרום יוצאות מהנמל הישן לאורך כל היום בעונה החמה, והחציה נמשכת כרבע שעה. מי שסיים סיור בוקר סביב עשר וחצי יכול לאכול משהו בעיר העתיקה ולעלות למעבורת של הצהריים. באי יש מנזר בנדיקטיני עתיק, גן בוטני, הים המת - אגם מים מלוחים רדוד ונעים לילדים - וטווסים שמסתובבים חופשי בשבילים. חשוב לזכור שהאי הוא שמורת טבע: אין בו לינה, המעבורת האחרונה יוצאת בשעות אחר הצהריים המאוחרות, וכדאי לוודא את שעתה בנמל לפני שמתפזרים בשבילים.

חלופות קיאק אחרות באזור

למי שכבר עשה את המסלול הקלאסי ורוצה משהו שקט יותר, יש מסלול קיאק מקאבטאט, העיירה הנעימה שדרומית לעיר, סביב אי סופטאר; הים שם רגוע יותר וההמון קטן משמעותית, כמו בסיור קיאק בן שלוש שעות מקאבטאט. חלופה נוספת לימים גליים היא יציאה מאורגנת בסירה אל האיים האלאפיטיים, שמעניקה מרחב ים בלי מאמץ פיזי, וניתן לסרוק את האפשרויות בהיצע הפעילויות בדוברובניק.

חופים לרחצה אחרי החתירה

אחרי הסיור הכתפיים דורשות מים רגועים. חוף באניה הוא הקרוב ביותר לעיר העתיקה והצפוף ביותר; חוף סבטי יאקוב דורש ירידה במדרגות ולכן נשאר שקט יותר גם בשיא היום, ומעניק את אחד המבטים היפים בעיר לכיוון החומות ולוקרום.

תכנון מהצד הישראלי: עלויות, טיסות ולוגיסטיקה

מבחינת מטייל ישראלי, קיאק הוא אחת הפעילויות המשתלמות יחסית בעיר יקרה מאוד, וזה שיקול אמיתי כשמתכננים ימים בתוך החומות.

איפה הכסף באמת נשרף

המחירים בתוך העיר העתיקה גבוהים בהרבה מהממוצע הקרואטי, ובעונה החמה הפער בולט עוד יותר. שלוש שעות של פעילות מודרכת עם ציוד מלא, לעומת ארוחה זוגית בכיכר מרכזית, מציגות תמונה מעניינת: הפעילות לרוב זולה יותר. הטריק המקומי הידוע הוא לאכול מחוץ לחומות, ברובע גרוז׳ סביב הנמל והשוק, ולהשאיר את התקציב לפעילויות. גם לינה מחוץ לעיר העתיקה מוזילה משמעותית, וסקירה של האזורים נמצאת באיפה לישון בדוברובניק.

טיסות, עונות ותכנון ימים

בעונה החמה מופעלות טיסות ישירות מתל אביב לדוברובניק, ומחוצה לה נהוג להגיע דרך קישור באירופה. שדה התעופה נמצא כעשרים קילומטר דרומית לעיר, ליד קאבטאט, והנסיעה ממנו לוקחת כחצי שעה. מי שנוחת בשעות הבוקר יכול לצאת לקיאק כבר באותו אחר צהריים, אבל זה תכנון הדוק: עדיף להשאיר את הפעילות ליום השני, כשכבר יודעים איך העיר עובדת. בעונה הקרה הפעילות פועלת בהיקף מצומצם או נסגרת לגמרי, ומי שמגיע אז ימצא תמונה מלאה בדוברובניק בחורף.

שבת, כשרות ועיר קטנה

דוברובניק קטנה, וקהילה יהודית קטנה קיימת בה מאות שנים; בית הכנסת שבסמטה הצרה ברובע היהודי של העיר העתיקה הוא מהעתיקים באירופה, והוא פועל גם כמוזיאון קטן. אין בעיר תשתית כשרות מסחרית, ולכן מטיילים שומרי כשרות נוהגים להסתמך על מוצרים ארוזים מהסופרמרקטים בגרוז׳, על דגים ועל ירקות. מי ששומר שבת יתכנן את הקיאק לימים אחרים, ויזכור שהעיר העתיקה כולה נטולת רכב ולכן נוחה מאוד להליכה. שילוב נפוץ למי שמגיע לכמה ימים הוא בסיס בדוברובניק עם יציאות יומיות למונטנגרו ולבוסניה, שתיהן במרחק נסיעה של שעתיים עד שלוש.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• נקודת המפגש כמעט תמיד זהה: חוף פילה מתחת למצודת לוברינאץ׳, בירידה דרך הגן שמערבית לשער פילה. להגיע רבע שעה מוקדם.
• קיאק זוגי הוא הסטנדרט, וזה יתרון: בן זוג חזק יותר יכול לשאת את עיקר החתירה בלי שאף אחד יישאר מאחור.
• מערת בטינה נגישה רק מהים, והיא קטנה. היציאה הראשונה של הבוקר והאחרונה של היום הן השעות עם הכי מעט אנשים בפנים.
• חגורת הצלה היא חובה, וההדרכה שלפני היציאה נמשכת עשר עד חמש עשרה דקות. מפעיל שמדלג עליה אינו הבחירה הנכונה.
• בימים עם רוח בורה או ג׳וגו הסיורים מבוטלים על הסף. לשריין יום גמישות ולא לתכנן קיאק ליום האחרון בעיר.
• המחירים בתוך העיר העתיקה גבוהים בהרבה מהממוצע בקרואטיה. אכילה בגרוז׳ במקום בכיכר המרכזית משנה את התקציב היומי.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להזמין לסיור שקיעה רק ביום היציאה - זו ההזמנה המבוקשת ביותר ובעונה החמה היא נסגרת ימים מראש.
• לצאת עם מצלמה או שעון יקרים בלי מארז אטום. הקיאק נרטב תמיד, ולעיתים גם מתהפך.
• להגיע בסנדלי אצבע רופפים או יחפים. חוף פילה ומערת בטינה מכוסים חלוקים חדים, ונעל שנקשרת לרגל היא הבדל אמיתי.
• למרוח קרם הגנה רק בבוקר. שלוש שעות מעל מים מחזירי אור שורפות גם בגורם גבוה, ובעיקר את גב כפות הידיים והברכיים.
• לתכנן קיאק ביום ההגעה או ביום העזיבה, ואז לגלות שהים גלי ואין לאן להזיז את ההזמנה.
• לצאת עם ילד שאינו שחיין או עם כאב כתף פעיל, בהנחה שאפשר "פשוט לשבת". החתירה רציפה ואין מקום להחלפה באמצע.

שאלות נפוצות

כמה זמן נמשך סיור קיאקים בדוברובניק?

המסלול הקלאסי נמשך כשלוש שעות מרגע ההתכנסות ועד החזרה לחוף: כרבע שעה הדרכה וציוד, כשעה וחצי חתירה מצטברת לאורך החומות וסביב לוקרום, כחצי שעה עצירת שחייה ושנרקול במערת בטינה, והשאר חזרה וסידור הציוד. גרסאות חצי יום מגיעות לארבע עד חמש שעות עם הפסקת מים ארוכה יותר.

צריך ניסיון קודם בקיאק?

לא. הקיאקים דו מושביים ורחבים, יציבותם גבוהה, וההדרכה שלפני היציאה מכסה את כל מה שנדרש. מה שכן נדרש הוא יכולת שחייה סבירה במים פתוחים ויכולת לחתור ברצף לאורך פרקים של עשרים עד שלושים דקות. מי שמסוגל לצעוד שעתיים ברצף יסתדר.

האם זה מתאים לילדים?

ילדים בגיל בית ספר שיודעים לשחות משתלבים היטב, בתנאי שהם יושבים בקיאק זוגי עם מבוגר שנושא את עיקר החתירה. גיל המינימום משתנה בין מפעילים ולעיתים גבוה יותר בסיורי שקיעה, לכן כדאי לוודא זאת בהזמנה. לפעוטות ולילדים שאינם שחיינים הפעילות אינה מתאימה.

מה קורה אם הים גלי ביום שהזמנתי?

המפעיל מבטל, ולרוב מודיע בבוקר או שעתיים לפני היציאה. ביטול מצד המפעיל מזכה בהחזר מלא או בהעברה למועד אחר, ולכן חשוב למסור מספר טלפון שאפשר להשיג אתכם בו בקרואטיה. הכלל המעשי: לא לתכנן קיאק ליום האחרון בעיר, ולהשאיר יום גמישות.

עדיף סיור בוקר או סיור שקיעה?

סיור השקיעה יפה יותר: האור על החומה כתום, והשמש שוקעת מעבר לאיים האלאפיטיים. סיור הבוקר נוח יותר: הים חלק, החום נסבל, ומערת בטינה שקטה בהרבה. משפחות עם ילדים ומי שרגיש לשמש יבחרו בוקר; זוגות וצלמים יבחרו שקיעה, ויזמינו כמה ימים מראש.

אפשר לרדת ולטייל באי לוקרום במסגרת הקיאק?

לא. סיורי הקיאק מקיפים חלק מחוף האי אך אינם עוצרים בו לטיול, והעצירה היא במערת בטינה. מי שרוצה לראות את לוקרום מקרוב יעלה על המעבורת מהנמל הישן, בחציה של כרבע שעה, ויקדיש לאי כמה שעות. שילוב של קיאק בבוקר ולוקרום אחר הצהריים עובד מצוין.