כמעט כל החופים בדוברובניק הם חלוקי אבן או מדרכי סלע ולא חול, והכניסה למים מחליקה - נעלי ים הן פריט חובה. בנייה, ממש מחוץ לשער פלוצ׳ה, הוא החוף המרכזי עם הנוף אל החומות והעמוס ביותר; לאפאד ובאבין קוק נוחים למשפחות; סטה יאקובה ולוקרום שקטים יותר. מגיעים מוקדם בבוקר או אחר הצהריים.
שייט של ארבע שעות ללוקרום ולחוף סטה יאקוב
מדרכי הסלע של לוקרום, מפרצונים שקטים ומערת בטינה בשייט אחד, כולל עצירות שחייה במקומות שאי אפשר להגיע אליהם מהיבשה.
בדיקת זמינות ומחיר ←הפער בין הציפייה למציאות הוא הדבר היחיד שמקלקל לישראלים את יום הים בדלמטיה. מי שמגיע עם תמונת חוף ים תיכוני קלאסי - חול רך, כניסה הדרגתית, שמשיות טבעיות - נתקל בגיאולוגיה אחרת לגמרי. החוף הדלמטי הוא חוף קארסט: אבן גיר לבנה שהים ליטש למדרכות שטוחות, ובין המדרכות מפרצונים מלאים חלוקים בגודל אגרוף. זה יפה להפליא, המים צלולים בצורה שקשה להסביר, אבל הכניסה דורשת הכנה.
הבשורה הטובה: ברגע שמיישרים ציפיות, דוברובניק מציעה מגוון ים יוצא דופן ליעד עירוני קטן. אפשר לשחות מול חומות בנות מאות שנים, לחצות באוטובוס עשר דקות לחצי אי שקט עם מפרצים רדודים, להפליג רבע שעה לאי שכולו שמורת טבע, או לצאת ליום שלם באיים שבהם מסתתר אחד המפרצים החוליים הבודדים באזור. הכול בטווח של שעה נסיעה או הפלגה.
למה כמעט כל חוף כאן הוא אבן - ומה זה אומר בפועל
החוף שמדרום לדוברובניק בנוי מסלע גיר. הים לא שחק אותו לחול אלא לשני מרקמים: מדרכות סלע חלקות שיורדות לים במדרגה, ומפרצונים שהתמלאו בחלוקים מגולגלים. שני המרקמים נעימים מאוד לשכיבה עם מזרן דק, וקשים מאוד לכף רגל יחפה.
נעלי ים הן פריט חובה, לא המלצה
זו ההמלצה היחידה שאין לגביה ויכוח בין מטיילים באזור. החלוקים חמים ומכאיבים בצהריים, מדרכי הסלע מכוסות בשכבת אצות דקה שהופכת אותן חלקלקות כמו קרח, ועל הסלעים חיים קיפודי ים שקוציהם נשברים בתוך העור. נעלי ים סוגרות את שלוש הבעיות בבת אחת. שווה לקנות אותן בארץ או בסופרמרקטים ובחנויות שמחוץ לחומות - בתוך העיר העתיקה כל פריט מסוג זה יקר משמעותית.
איך נכנסים למים בלי ליפול
בחופי החלוקים נכנסים לאט, בצעדים קצרים, כשמרכז הכובד נמוך. במדרכי הסלע החוכמה היא לא לנסות לרדת בהליכה: מתיישבים על שפת הסלע, מחליקים פנימה ויוצאים דרך הסולם. כמעט בכל נקודת רחצה מסודרת בעיר יש סולמות מתכת מקובעים בסלע, והם הדרך הבטוחה ביותר לצאת. מי שמגיע עם ילדים קטנים יעדיף מלכתחילה את המפרצים הרדודים של לאפאד ובאבין קוק ולא את המדרכות.
שאלת הצל - הבעיה שלא מספרים עליה מראש
ברוב החופים כאן אין כמעט צל טבעי. אורנים בודדים מטילים צל בקצוות, אבל שטח הרחצה עצמו חשוף לגמרי. בפועל יש שלוש אפשרויות: להגיע מוקדם ולעזוב לפני הצהריים, לשכור מיטת שיזוף ושמשייה במתחמים המאורגנים, או להביא שמשייה מתקפלת. חשוב לדעת שבחלק מהחופים אסור לנעוץ שמשייה פרטית בתוך אזור ההשכרה המסומן, ולכן שווה לברר על המקום. פירוט רחב יותר על ההתמודדות עם החום כאן מופיע בעמוד על דוברובניק בקיץ.
חוף בנייה - החוף המרכזי מול חומות העיר העתיקה
בנייה (Banje) הוא החוף שכולם מכירים מהתמונות, והוא במרחק הליכה של דקות ספורות משער פלוצ׳ה - השער המזרחי של העיר העתיקה. הנוף משם הוא הסיבה המרכזית להגיע: החומות והמצודה מתנשאות מימין, האי לוקרום סוגר את האופק ממול, והצילום מהמים חזרה אל העיר הוא אחד הקאדרים המזוהים ביותר עם דוברובניק.
מה מחכה בבנייה
מדובר בחוף חלוקים דק יחסית, קצר באורכו, עם כניסה נוחה למים ובלי סלעים מפתיעים. יש שם מתחם רחצה מאורגן עם מיטות שיזוף ושמשיות להשכרה, שירותים, מלתחות ובר. זהו החוף הנגיש ביותר למי שלא רוצה להוציא רכב או אוטובוס מהמשוואה - וזו בדיוק הסיבה שהוא גם היקר והצפוף ביותר בעיר.
הצד החופשי מול הצד המאורגן
נקודה שמטיילים מדווחים עליה שוב ושוב ולא מופיעה בשום שילוט: החוף מחולק בפועל לשניים. החלק שקרוב לגישה מהעיר תפוס כמעט כולו במיטות שיזוף בתשלום, ואילו הרצועה החופשית נמצאת בקצה המרוחק יותר. מי שממשיך ללכת עוד כמה עשרות מטרים לאורך החוף מוצא מקום לפרוס מגבת בלי תשלום, לעיתים קרובות גם כשהחלק הקדמי נראה מלא לגמרי.
מתי להגיע - ומתי בשום אופן לא
בנייה נמצא ממש בטווח ההליכה של כל מי שיורד מספינת תענוגות, ולכן הוא מתמלא בקצב חד בין אמצע הבוקר לאמצע אחר הצהריים. השעות הטובות הן לפני תשע בבוקר, כשהחוף כמעט ריק והשמש עדיין נמוכה, או משעות אחר הצהריים המאוחרות. יש לזה גם היבט של אור: בנייה פונה מזרחה, ולכן הוא מקבל שמש נהדרת בבוקר ונכנס לצל מוקדם יחסית - מי שמחפש שמש עד הערב יעדיף חוף אחר.
לחצי שעה במים מול החומות יש גם אלטרנטיבה מהמים עצמם: סיורי קיאקים ימיים לאורך החומות יוצאים בבוקר, אחר הצהריים ובשקיעה ומשלבים עצירת שחייה במפרץ שקט. מי שמעדיף לחתור בקצב שלו יכול פשוט לקחת קיאק להשכרה.
קיאקים ימיים לאורך חומות דוברובניק
יציאות בוקר, אחר צהריים ושקיעה לאורך החומות ואל לוקרום, עם עצירת שחייה במפרץ שקט הרחק מהחופים העמוסים.
בדיקת זמינות ומחיר ←חופי לאפאד ובאבין קוק - הכתובת של המשפחות
חצי האי המערבי של דוברובניק, שמחולק בין שכונת לאפאד לבין באבין קוק שבקצה, הוא התשובה האמיתית לשאלה איפה משפחה ישראלית תעביר יום ים נוח. הכול כאן רגוע יותר, רדוד יותר וזול יותר מאשר בטבעת שסביב העיר העתיקה, ויש תשתית של שירותים, מסעדות וחנויות ממש בקו הראשון.
סומרטין ומפרץ לאפאד
בקצה טיילת לאפאד, שהיא רחוב הולכי רגל ארוך מלא בתי קפה, נפתח מפרץ לאפאד עם רצועת הרחצה של סומרטין (Šumratin). זהו מפרץ מוגן, המים נכנסים בהדרגה, ויש בו הרבה יותר מרחב אופקי מאשר בבנייה. השילוב של טיילת שמובילה ישירות לחוף, מדרכה שטוחה לעגלות ומסעדות במרחק צעדים הופך אותו לבחירה ההגיונית עם ילדים קטנים.
קופקבינה בבאבין קוק
בצדו הצפוני של באבין קוק שוכן חוף קופקבינה (Copacabana) - חוף חלוקים רחב שנחשב למשפחתי ביותר בעיר. יש בו יותר פעילות מים מכל חוף אחר בדוברובניק, כולל מגלשות מים עונתיות, ציוד ספורט ימי והשכרות. מי שרוצה מנת אדרנלין ימצא כאן גם אופנועי ים להשכרה, ומי שסקרן לגבי מה שקורה מתחת לפני המים יכול לנסות צלילת היכרות שאינה דורשת הסמכה.
טיפ שחוזר בקבוצות מטיילים: קופקבינה פונה כך שהוא מקבל את שמש אחר הצהריים במלואה, בעוד שמפרץ לאפאד נכנס לצל מוקדם יותר בגלל הגבעה שמעליו. משפחות שמגיעות אחרי מנוחת הצהריים ירוויחו יותר שעות ים בקופקבינה.
איך מגיעים ולמה כדאי לישון כאן
קווי האוטובוס העירוניים לכיוון לאפאד ובאבין קוק יוצאים מתחנת פילה, שנמצאת בדיוק מחוץ לשער המערבי של העיר העתיקה, וזמן הנסיעה קצר. האוטובוסים תכופים בעונה החמה, וכרטיס שנרכש מראש בדוכן זול יותר מכרטיס שנקנה מהנהג. עבור רבים זו הסיבה המרכזית לשקול לינה בחצי האי ולא בתוך החומות - ההפרש במחיר משמעותי והחוף נמצא מתחת לבית. הרחבה בנושא מופיעה בעמוד על אזור הלינה המומלץ בדוברובניק, ומי שמטייל עם ילדים ימצא התאמות ספציפיות במלונות המותאמים למשפחות.
סטה יאקובה ומתחם בוזה - השקט מול הדרמה
שני המקומות האלה נמצאים בשני קצוות של אותו ציר: אחד דורש ירידה ארוכה ומתגמל בשקט, השני דורש אומץ ומתגמל בנוף. שניהם אינם מתאימים לכל אחד, וכדאי לדעת את זה מראש.
סטה יאקובה - המדרגות שמסננות את הקהל
סטה יאקובה (Sveti Jakov) שוכן ממזרח לעיר העתיקה, מעבר לאזור פלוצ׳ה, ואליו יורדים בגרם מדרגות ארוך מאוד. בדיוק בגלל המדרגות הוא נשאר החוף השקט ביותר בטווח העירוני - רוב המטיילים שרואים את הירידה פשוט מוותרים. מי שכן יורד מקבל מפרץ חלוקים קטן, מים צלולים במיוחד, ונוף אחורה אל החומות ואל לוקרום שנחשב לאחד היפים בעיר.
יש לו יתרון נוסף שמטיילים מדגישים: הוא ממשיך לקבל שמש עד שעות אחר הצהריים המאוחרות, הרבה אחרי שבנייה כבר נכנס לצל. זה הופך אותו לחוף המושלם לשעות הפוסט-צהריים, בדיוק כשהחופים המרכזיים עדיין עמוסים.
מה לקחת איתך
העלייה חזרה במדרגות בשעות החום היא לא עניין של מה בכך. חובה לרדת עם מים בכמות מספקת, לא לתכנן את היציאה לשעת השיא של החום, ולזכור שמי שמתקשה בהליכה או מגיע עם עגלה - ימצא כאן חוף שאינו מתאים לו.
בוזה - בר על הצוק, לא חוף
בוזה (Buža) הוא מקום שראוי להגדיר בדיוק כדי למנוע אכזבה או סכנה: זהו בר שיושב על הצוק בצדה הדרומי של העיר העתיקה, אליו נכנסים דרך פתח בחומה - וזו בדיוק משמעות השם. יש שם מרפסות סלע, כיסאות פשוטים ונקודות קפיצה לים. אין שם חול, אין רצועת רחצה ואין כניסה הדרגתית.
הקפיצה לים היא לשחיינים בטוחים בלבד ולא לילדים קטנים. הגובה משתנה בין נקודה לנקודה, המים עמוקים והיציאה היא בסולם. בשעות השקיעה זה אחד המקומות הצפופים בעיר, ורבים מדווחים שהחוויה טובה בהרבה באמצע הבוקר: אז אפשר לשחות בשקט יחסי, והנוף אל האופק הפתוח בדיוק אותו נוף.
האי לוקרום - מדרכי סלע, טווסים ובריכת הים המת
לוקרום הוא האי הירוק שנראה מכל נקודה בעיר העתיקה, והוא שמורת טבע מוגנת. עבור מי שרוצה יום ים בלי לשכור רכב ובלי נסיעה ארוכה, זו האופציה הטובה ביותר סביב דוברובניק - ההפלגה קצרה מאוד, ובניגוד לרוב חופי האזור, חלקים נרחבים מהאי מוצלים בצל אורנים.
ההפלגה מהנמל העתיק
סירות יוצאות אל לוקרום מהנמל העתיק שבתוך החומות, וההפלגה נמשכת רבע שעה בערך. הכרטיס כולל את הכניסה לשמורה, והוא נמכר בנמל. השירות עונתי ופועל בחודשים החמים בלבד; בחודשי החורף האי סגור לביקורים, נושא שמורחב בעמוד על דוברובניק בחורף. מי שרוצה לשלב את לוקרום עם מפרצים נוספים יכול לצאת בשייט של ארבע שעות ללוקרום, לחוף סטה יאקוב ולמערת בטינה.
הים המת והמפרצונים
הרחצה בלוקרום נעשית ממדרכי סלע ומסולמות, לא מחוף חול. הנקודה המפורסמת ביותר היא בריכת המים המלוחים המכונה 'הים המת' - אגם קטן ורדוד שמחובר לים ומתחמם מהר, ולכן הוא המקום היחיד באי שמתאים באמת לילדים. מסביבו מפוזרים מפרצונים קטנים בין הסלעים.
וכאן הטיפ המשמעותי ביותר: הרוב המכריע של המבקרים נשאר בטבעת הראשונה סביב המזח והים המת, ושם באמת צפוף. השבילים המסומנים ממשיכים מעבר לזה, ורבע שעה הליכה מספיקה כדי להגיע למדרכות סלע ריקות כמעט לגמרי, גם ביום עמוס. שווה גם לעלות למצודה הצרפתית שבראש האי בשביל הנוף.
כללי האי שחשוב להכיר
- אסור ללון באי - כולם חייבים לחזור בסירה האחרונה, ושעת ההפלגה האחרונה מפורסמת במזח. איחור פירושו בעיה אמיתית.
- האי הוא שמורת טבע: אין לקטוף צמחייה ואין להאכיל את הטווסים והארנבונים שמסתובבים חופשי.
- בצדו המזרחי של האי יש אזור רחצה נודיסטי מסומן. הוא ברור ומופרד, ומי שאינו מעוניין פשוט לא הולך לשם.
- אין באי מרכול. מים ואוכל כדאי לקחת מהעיר.
שייט hop-on hop-off לקולוצ׳פ, לופוד ושיפאן
יורדים ועולים לפי הקצב האישי בשלושת האיים ללא מכוניות, כולל האי לופוד שבו מסתתר שוני דול - מפרץ החול הנדיר של האזור.
בדיקת זמינות ומחיר ←מחוץ לעיר - קאבטאט, האיים האלאפיטיים, מלייט וקונאבלה
מי שמקדיש ליעד יותר מיומיים ימצא שהמים הכי יפים באזור נמצאים דווקא מחוץ לגבול העירוני. חלק מהיעדים נגישים בסירת קו או באוטובוס, ולחלק כדאי רכב - הרחבה בנושא נמצאת בעמוד על השכרת רכב בדוברובניק, ובכל מקרה מומלץ לקחת ביטוח מלא.
קאבטאט - העיירה שמדרום
קאבטאט שוכנת מדרום לדוברובניק, בסמוך לשדה התעופה, ומציעה בדיוק את מה שחסר בעיר: קצב איטי, טיילת חוף מוצלת בעצי אורן וברוש, ושורה של מפרצים קטנים לאורך חצי האי. אפשר להגיע לשם בסירת נוסעים ישירות מהנמל העתיק, וזו נסיעה יפה בפני עצמה. עבור משפחות שרוצות יום ים רגוע בלי המולת ספינות התענוגות, זו אחת הבחירות החכמות באזור.
לופוד ושוני דול - החוף החולי הנדיר
האיים האלאפיטיים - קולוצ׳פ, לופוד ושיפאן - הם שרשרת איים קטנה מצפון-מערב לעיר, וברובם אין תנועת מכוניות כלל. באי לופוד מסתתר שוני דול (Šunj), אחד המפרצים החוליים הבודדים בכל האזור: חול אמיתי, כניסה רדודה שנמשכת עשרות מטרים, ומים חמימים במיוחד. הסיבה שהוא נשאר נעים גם בעונה היא שאי אפשר להגיע אליו ברכב - יורדים מהמעבורת בנמל לופוד וחוצים את האי ברגל בשביל סלול, הליכה של כמה עשרות דקות. מי שרוצה לראות כמה איים ביום אחד ימצא שייט hop-on hop-off לאיים האלאפיטיים נוח במיוחד, כי הוא מאפשר לרדת ולעלות לפי הקצב האישי.
מלייט - לשחות באגם מלוח
האי מלייט נמצא צפונית יותר ומגיעים אליו בקטמרן. שליש ממנו הוא פארק לאומי, ובלב הפארק שני אגמים מלוחים המחוברים לים - האגם הגדול והאגם הקטן. השחייה בהם שונה לגמרי מכל חוף אחר באזור: המים שקטים לחלוטין, חמים יותר מהים הפתוח, ומוקפים ביער אורנים צפוף שנותן צל אמיתי. זהו יעד ליום שלם ולא לחצי יום.
קונאבלה והחופים שמתחת לצוקים
עמק קונאבלה, שנמתח דרומית לקאבטאט עד הגבול, מסתיר לאורך קו החוף שלו מפרצים דרמטיים שנמצאים מתחת לצוקים גבוהים ומגיעים אליהם בירידה תלולה במדרגות. הם שקטים להפליא ומעטים מהמטיילים מגיעים אליהם, אבל צריך לדעת שאין שם כמעט תשתית - לא צל, לא מרכול ולפעמים גם לא מציל. מי שנוסע לשם חייב לבוא עצמאי לחלוטין. גם מערות ומפרצים מבודדים לאורך החוף פתוחים למי שמגיע מהים, למשל בשייט בקבוצה קטנה אל המערה הכחולה, שכולל עצירות שחייה.
בטיחות, תזמון והזווית הישראלית
הים כאן נראה שליו מאוד, וברוב הימים הוא באמת כזה. עדיין יש כמה דברים שמשנים את איכות היום, ואת חלקם קשה לנחש מראש.
קיפודי ים, זרמים ודגלים
- קיפודי ים נפוצים על הסלעים ובקרקעית האבנית, במיוחד באזורים שאינם חופי רחצה מסודרים. הם אינם תוקפניים - פשוט לא רואים אותם. זו הסיבה החזקה ביותר לנעלי ים, ובעיקר במקומות שבהם נכנסים ישירות מהסלע.
- זרמים יכולים להופיע במפרצים פתוחים ובמעברים בין האיים, גם כשפני המים נראים חלקים. לא מומלץ לשחות לבד רחוק מהחוף.
- דגלי אזהרה מוצבים בחופים המאורגנים. כדאי לבדוק אותם לפני הכניסה, גם בים שנראה רגוע.
- מדוזות מופיעות מדי פעם בגלים עונתיים. מקומיים ובעלי עסקים בחוף בדרך כלל יידעו לומר מה המצב באותו יום.
השמש כאן חזקה מהצפוי
הקרינה בדלמטיה בחודשי הקיץ עזה, וההשתקפות מהסלע הלבן ומהמים מגבירה אותה עוד יותר. ההרגל הישראלי של יום שלם על החוף לא עובד טוב בחופים חסרי הצל של דוברובניק. החלוקה שעובדת בפועל היא ים מוקדם, הפסקה ארוכה בשעות הצהריים - שהן ממילא השעות שבהן החופים המרכזיים דחוסים - וחזרה למים אחרי ארבע.
מה שישראלים שואלים לפני שמגיעים
בעונה החמה פועלות טיסות ישירות עונתיות מתל אביב לדוברובניק, מה שהופך גם חופשה קצרה לאפשרית. העיר עצמה קטנה, ולכן אפשרויות הכשרות בה מוגבלות מאוד ומי שמקפיד יתכנן מראש; לינה עם מטבחון והצטיידות בסופרמרקטים שמחוץ לחומות היא הפתרון המעשי הנפוץ. בעיר העתיקה שוכן גם בית הכנסת ההיסטורי, מהוותיקים באירופה, עדות לקהילה יהודית קטנה שחיה כאן מאות שנים. כדאי לזכור שרמת המחירים בתוך החומות גבוהה משמעותית מזו שמחוצה להן, כולל בכל מה שקשור לחוף - עוד סיבה לשקול בסיס בלאפאד. ולבסוף, המיקום מאפשר לשלב בקלות ימי טיול למונטנגרו ולבוסניה, כך שאפשר לבנות חופשה שמשלבת ים, הרים וערים היסטוריות בלי להחליף בסיס.
חופים נודיסטיים
באזור דוברובניק קיימים אזורי רחצה נודיסטיים מסומנים, בהם באי לוקרום ובכמה מפרצים מרוחקים. זו נורמה מקובלת בקרואטיה, האזורים מסומנים בבירור ומופרדים משאר החוף, ומשפחה שאינה מעוניינת פשוט בוחרת חוף אחר. שווה לדעת מראש כדי לא להיתקל בזה בהפתעה.
עוד נקודה של הקשר: הנזק מהמצור על העיר בתחילת שנות התשעים עדיין ניכר בגגות המשוחזרים ובסימנים על האבן. זהו פרק כאוב בזיכרון החי של התושבים, וראוי להתייחס אליו בכבוד ולא כאל אתר צילום. גם העומס מספינות התענוגות הוא נושא רגיש מקומית - התכנון לפי שעות שקטות מיטיב גם עם המטייל וגם עם העיר.
| החוף | איך מגיעים מהעיר העתיקה | סוג הקרקע ולמי מתאים |
|---|---|---|
| בנייה (Banje) | הליכה של דקות ספורות משער פלוצ׳ה | חלוקים דקים, כניסה נוחה. הנוף המפורסם אל החומות, אך העמוס והיקר ביותר |
| סומרטין ומפרץ לאפאד | אוטובוס עירוני מתחנת פילה, נסיעה קצרה | חלוקים, מפרץ מוגן ורדוד. הבחירה הנוחה למשפחות עם ילדים קטנים ועגלות |
| קופקבינה (באבין קוק) | אוטובוס עירוני מפילה עד קצה חצי האי | חלוקים רחבים, ספורט ימי ומגלשות עונתיות. שמש עד שעות אחר הצהריים |
| סטה יאקובה (Sveti Jakov) | הליכה מזרחה מפלוצ׳ה ואז ירידה ארוכה במדרגות | מפרץ חלוקים קטן ושקט, נוף מצוין. לא מתאים לעגלות או לקושי בהליכה |
| האי לוקרום | סירה מהנמל העתיק, כרבע שעה הפלגה | מדרכי סלע וסולמות, בריכת 'הים המת' הרדודה. יש צל אורנים, אין לינה באי |
| שוני דול, לופוד | מעבורת לנמל לופוד ואז הליכה חוצה אי | חול אמיתי וכניסה רדודה - נדיר באזור. יעד ליום שלם, בלי גישת רכב |
מה חשוב לדעת לפני שמגיעים
- נעלי ים הן הפריט הקריטי ביותר לים בדוברובניק - החלוקים חמים ומכאיבים, מדרכי הסלע חלקלקות ועל הסלעים חיים קיפודי ים
- כמעט אין צל טבעי ברוב החופים. מגיעים מוקדם, שוכרים שמשייה במתחם המאורגן או מביאים שמשייה מתקפלת
- בנייה פונה מזרחה ומאבד שמש מוקדם יחסית, בעוד שסטה יאקובה וקופקבינה ממשיכים לקבל שמש עד אחר הצהריים המאוחרות
- החלק החופשי בחוף בנייה נמצא בקצה המרוחק, מעבר לאזור מיטות השיזוף בתשלום - שווה להמשיך ללכת עוד כמה עשרות מטרים
- בלוקרום רוב המבקרים נשארים סביב המזח ובריכת 'הים המת'. רבע שעה הליכה בשבילים המסומנים מובילה למדרכות סלע כמעט ריקות
- אזורי רחצה נודיסטיים קיימים באזור והם מסומנים ומופרדים בבירור, כך שאפשר פשוט לבחור חוף אחר
טעויות שכדאי להימנע מהן
- להגיע יחפים או בכפכפים חלקים - שילוב שמסתיים בהחלקה על מדרכי הסלע או בדריכה על קיפוד ים
- לתכנן את יום הים לשעות הצהריים, בדיוק כשהחופים המרכזיים בשיא העומס והשמש חזקה מכל שעה אחרת
- להתייחס לבוזה כאל חוף. זהו בר על צוק עם קפיצה למים בלבד, לא מקום לילדים קטנים ולא לשחיינים לא בטוחים
- להגיע לסטה יאקובה עם עגלה, עם ילדים עייפים או בלי מים - העלייה חזרה במדרגות בחום היא מאמץ אמיתי
- לפספס את שעת הסירה האחרונה מלוקרום. לינה באי אסורה, ואיחור למזח הופך לבעיה מורכבת
- לצפות למצוא חוף חול בתוך העיר. החול היחיד באזור נמצא בשוני דול שבאי לופוד, ומגיעים אליו בהליכה חוצה אי
שאלות נפוצות
האם יש חופי חול בדוברובניק?
בתוך העיר עצמה אין. כל חופי דוברובניק הם חלוקי אבן או מדרכי סלע. החוף החולי היחיד באזור שאליו מגיעים בקלות יחסית הוא שוני דול באי לופוד, אחד מהאיים האלאפיטיים - מגיעים אליו במעבורת מדוברובניק ואז בהליכה של כמה עשרות דקות חוצה את האי, כי אין שם תנועת מכוניות. גם המפרצים באזור קונאבלה וקאבטאט הם ברובם חלוקים ולא חול.
מה החוף הכי טוב בדוברובניק עם ילדים?
מפרץ לאפאד ורצועת סומרטין הם הבחירה הנוחה ביותר לילדים קטנים: המפרץ מוגן, הכניסה למים הדרגתית, והטיילת השטוחה שמובילה אליו מתאימה לעגלות עם מסעדות ושירותים במרחק צעדים. חוף קופקבינה בבאבין קוק מתאים לילדים גדולים יותר בזכות ההיצע הרחב של פעילויות מים. בלוקרום, בריכת 'הים המת' הרדודה היא החלק היחיד באי שמתאים באמת לפעוטות.
האם באמת חייבים נעלי ים בדוברובניק?
כן, וזו לא המלצת נוחות אלא פריט חובה. שלוש סיבות מצטברות: החלוקים מתחממים מאוד ומכאיבים לכף רגל יחפה, מדרכי הסלע מכוסות בשכבת אצות דקה שהופכת אותן חלקלקות מאוד, ועל הסלעים ובקרקעית האבנית חיים קיפודי ים שקוציהם נשברים בתוך העור. כדאי לקנות אותן בארץ או בחנויות שמחוץ לחומות - בתוך העיר העתיקה המחיר גבוה משמעותית.
כמה זמן לוקח להגיע לאי לוקרום ומה יש שם?
ההפלגה מהנמל העתיק שבתוך החומות נמשכת כרבע שעה, והכרטיס כולל את הכניסה לשמורת הטבע. באי יש מדרכי סלע לרחצה עם סולמות, מפרצונים קטנים, בריכת המים המלוחים המכונה 'הים המת', גן בוטני, מנזר עתיק ומצודה בראש האי. שווה לדעת ששני שלישים מהמבקרים נשארים סביב המזח, ורבע שעה הליכה בשבילים מובילה לסלעים ריקים כמעט. לינה באי אסורה - חשוב לבדוק את שעת הסירה האחרונה.
מתי הזמן הכי טוב ביום ללכת לחוף בדוברובניק?
בוקר מוקדם, לפני תשע, או משעות אחר הצהריים המאוחרות. בין אמצע הבוקר לאמצע אחר הצהריים החופים המרכזיים - ובראשם בנייה - מתמלאים, והשמש בשיא עוצמתה על סלע לבן חסר צל. שווה גם להתאים את החוף לשעה: בנייה פונה מזרחה ומקבל שמש נהדרת בבוקר אך נכנס לצל מוקדם, ואילו סטה יאקובה וקופקבינה שומרים על שמש עד שעות אחר הצהריים המאוחרות.
האם אפשר לשחות ליד חומות העיר העתיקה?
כן, בשתי דרכים. חוף בנייה, ממש מחוץ לשער פלוצ׳ה, מציע רחצה מסודרת עם הנוף המפורסם אל החומות. מתחם בוזה, שאליו נכנסים דרך פתח בחומה בצד הדרומי, הוא בר על הצוק עם נקודות קפיצה לים - מרשים מאוד אך מיועד לשחיינים בטוחים בלבד ולא לילדים קטנים. אפשרות שלישית היא לראות את החומות מהמים בסיור קיאקים, שמשלב בדרך כלל עצירת שחייה במפרץ שקט.